השבוע שלי מתחיל להיות עמוס ל'התמלא' לו. שלב סידורי המעבר מדלדל בשלב זה, אך שלא עובדים יש 'כלמיני' סידורים חדשים ׳ברי חשיבות׳ הממלאים את יומני הקט. נכנסת יותר ברצינות לענייני הריצה ואף קבעתי לי עם מאמן ריצה כדי שלא אמצא את עצמי מנוטרלת שוב עקב פציעה. נהנית לגלות את העיר ומתלהבת מכל מכולת טורקית או לבנונית הנחשפת לפני כאילו ראיתי בפעם הראשונה בחיי 'בורגול', ואף רכשתי כרטיס מוזיאונים- לשנה. יש קטע כזה שלא עובדים במיוחד בחו"ל —חייבים ל'ינוק קצת תרבות' וכמובן מוזיאונים. מאין משוואה לא ברורה שכולנו מכירים ונשאבים אליה. אז גם לי יש. בנוסף שאול ואני יצאנו פעם ראשונה בערב. מצאנו בייביסטיר שגם מדברת עברית. עבר בשלום אבל הבייביסיטר פוטרה בבוקר על ידי ניתאי. נמשיך לראיין. 

ועכשיו לנושא המרכזי של הפוסט: פליי דייט טיים. תקשיבו, ותקשיבו טוב: לקבוע כאן מפגש עם חבר זה כמו 'חיזור גורלי'. יש מחזר ויש מחוזר ויש את כל המרכיבים לרומן קטן ומרגש. 

הנה התיאור לפרטי פרטים: אין רשימת טלפונים של הכיתה… יש רק מיילים וזה בגלל שמירה על פרטיות.

שלב ראשון: צריך לשלוח מייל חביב לאמא ודיי לשווק את עצמי ואת ילדי האהוב והחכם. השלב השני (שהוא הקשה מכל): שלב ההמתנה שהוא מורט עצבים. חזרתי לגיל 17 זה כמו לחכות לטלפון אחרי דייט ראשון.

אני ממשיכה: האמא ענתה לי!!!! יו – הו. בשלב זה מתברר ששגיתי בשם הילד יובל קרא לו: טקה ומסתבר שקוראים לו ׳טוקאר׳ אבל האמא סלחה והבינה שאני עולה חדשה. זה עבר בשלום. המייל הבא- תיאום המפגש:  אנחנו 'ממש מתחברות' וזה כבר מאפשר לחשוף טלפון אישי וכתובת ואפילו קבענו זמן ומפגש כמובן תחת זמן מוגדר. 'הספונטניות שלי' מתכווצת ונמעכת סופית, נזקרת לפינה וממתינה בשקט שאקרא לה שוב. אני שמחה לבשר שנקבע ה מ פ ג ש הראשון. הבטחתי להיות המתורגמנית באמצע ועכשיו כל שנותר לכם זה לאחל ליובלי ולאמא שזה יעבור בשלום. שבוע טוב. ותמונות.



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s