נעלמתי. מי שעוקב אחר מעלליי בארץ 'קוץ חלב וביביי' יודע שחזרנו לארץ לפני כשנה פלוס וירדתי למחתרת בתקופה האחרונה מסיבות שונות ומשונות ולאחר מעבר דירה נוסף. כן, כן אני לא משוגעת פשוט זקוקה לסיבה טובה למה קראתי לבלוג שלי: 'מעברים בחיים'. לאחר דממת אלחוט, אני רוצה לשתף על תופעת הטבע הישראלית: 'אֲחוֹתִי, אַל תִּדְאֲגִי יִהְיֶה … המשך לקרוא "אֲחוֹתִי, אַל תִּדְאֲגִי יִהְיֶה בְּסֵדֶר"
תגית: רילוקיישן
אני שונאת סיכומים. מצד שני זה תמיד עושה את החיים קלים ומתומצתים. התיישבתי לי הבוקר במוּד של כתיבה ואני עומדת לשפוך בנקודות מסודרות את החזרה לארץ. הרבה שואלים: אז איך בארץ? שמחים שחזרתם? טוב לכם כאן? מתגעגעים לחיים בהולנד? הנה חלק מהתשובות. חד משמעי- כן!!! אנחנו יותר משמחים שחזרנו וכן זאת היתה שנה מאד קשה … המשך לקרוא שנה בארץ זבת חלב ובִּיבִּי
נחיתה נחתנו בשעה טובה בארץ הקודש המלאה בחול ובלאגן. ירדנו מהמטוס מלאים בהתרגשות, חששות, אי וודאות והרבה געגועים כבר בשדה חיכתה לנו משפחה, אהבה והרבה חיבוקים. חברים הביאו ערימות של אוכל מנחם (דנה המלכה!) אשר הכי מזכיר את הארץ. זר לא יבין, אבל לטעום 'בורקס עמיקם' ישר באולם קבלה ולנגב פיתה עם חומוס וטחינה והכל … המשך לקרוא מכת שמש – ימים ראשונים בישראל
אני מגלגלת בראש כבר זמן רב איך לרשום ולסכם כמעט שבע שנות מגורים בהולנד היפה. תכננו לעבור רק לשנתיים והנה חלפו להם ביעף השנים. כל הבלוג הזה למעשה הוקם על מנת לתעד ולסכם את הרילוקיישן המשפחתי וכמובן ליצור מזכרת מקסימה מהרגע שנחתנו באמסטרדם. אנסה לסכם את זה קצת אחרת עם שלל תזכורות לפוסטים ממהלך השנים. … המשך לקרוא סיכום תקופה בהולנד – חוזרים לארץ
תופעה שטרם הצלחתי להפנים, אך כן מחייבת להגג עליה כמה מילים היא תופעת 'גודל האריזות' של מוצרי מזון ומוצרים לבית בהולנד והרשו לי להדגיש בנחרצות חד משמעית: הגודל כן קובע! כבר לא מעט נאמר ונכתב על חסכנותם של ההולנדים ואני מדגישה חסכנות ולא קמצנות - כי מדובר בעניין תרבותי - חברתי אשר גם מושרש בהיסטוריה … המשך לקרוא הגודל כן קובע
מתיישבת לעשות סדר במחשבות. מאיפה להתחיל?לפני כחמש שנים כאשר החלטנו לאחר לבטים רבים לעבור לאמסטרדם, הרעיון המקורי היה: 'אנו עוברים רק לשנתיים׳. טעימה קטנה וחוזרים לארץ. הסיבה העיקרית: 'אני לא יכולה להיות רחוקה מהים יותר מדיי'. השנתיים התחלפו להן בשלוש וארבע והנה סגרנו חמש שנים וקצת. כל שנה כל מי שרק העלה את מלכת השאלות: ׳מתי אתם כבר חוזרים׳? השבתי מייד … המשך לקרוא מחשבת מסלול מחדש.
התבוננות. ערב שישי. אנחנו זולגים אט אט ׳למוד׳ של סופ״ש. מוזיקה מתנגנת לה ברקע ואי אפשר להתעלם מהשירים העצובים הבוקעים ומתחרים כל אחד בתורו על תשומת ליבי. ריחות בישולים ממלאים את הבית. הילדים כל אחד בענייניו. אתה לא כאן. סממני הקידוש מפוזרים ברישול על השולחן. נרות. ספר קידוש. יין. מלח. כיפות. חלה טרייה. אני … המשך לקרוא התבוננות – קידוש
לפני חמש שנים נולד הבלוג האישי שלי 'מעברים בחיים' בלידה קלה ומשחררת. בשנים שחלפו, עשה הזמן את הדבר הכי טוב שהוא יודע לעשות: הוא עבר, חלף ולקח אותנו איתו. כשאני מביטה לאחור אני יכולה לזקק חמש תובנות על החיים בהולנד. חמש שנים אני מתקלפת, חופרת ורוקמת לי חלומות. במהלך הזמן אזרתי אומץ לשחרר ולשתף חוויות … המשך לקרוא רטרוספקטיבה חמש שנים – לבלוג ולמעבר להולנד
כבר כמה חודשים מהדהד בראשי נושא הפוסט הבא בבלוג: 'תלאות השיפוצים'- ואפילו כותרת מכובדת:'חלם זה פה' (פה=הולנד). בטוחה שרבים מכם מותחים גבה בתמיהה. הולנד? חלם? אז כן. כן. כישראלי הרגיל לישראליות לטוב ולרע אינך מופתע אם יש בלאגן בשיפוצים, ספקים, לוחות זמנים וכספים. איטס פארט אוף דה דיל אוף ליבינג אין יזרעאל רייט? שאתה עובר … המשך לקרוא בסוף כולם חוזרים
יום שישי תמיד היה היום האהוב עלי כאשר גרנו בארץ. שישי בוקר קפה 'על הים' יחד עם בן זוגי. הליכה בים על החוף. שישי יום קצר של סידורים, קניות, הכנות לשבת. ריחות של בישולים מסביב. לגנוב קפה קצר עם חברה. שישי יום קצר בגן ובבית ספר. קבלת שבת. חלה מתוקה. יש משהו ב׳שישי קצר׳ אשר … המשך לקרוא שבת הולנדית.
מעברים בחיים- הבלוג של רוית 