התבוננות – קידוש

התבוננות.    ערב שישי. אנחנו זולגים אט אט ׳למוד׳ של סופ״ש. מוזיקה מתנגנת לה ברקע ואי אפשר להתעלם מהשירים העצובים הבוקעים ומתחרים כל אחד בתורו על תשומת ליבי.  ריחות בישולים ממלאים את הבית.  הילדים כל אחד בענייניו.  אתה לא כאן.  סממני הקידוש מפוזרים ברישול על השולחן.  נרות. ספר קידוש. יין. מלח. כיפות. חלה טרייה. אני … המשך לקרוא התבוננות – קידוש

שחקן נשמה

 אני שחקן נשמה.  לעיתים שחקני נשמה נמצאים בחזית ולעיתים יושבים בשקט בפינה. מתבוננים. סובלים. מעכלים ובנתיים מלטשים את הנשמה.    שחקני נשמה 'עד הסוף' משלמים מחיר.  מחיר גדול על הנשמה שנצמדת אליהם בכל מקום. לא מניחה. סופגת וסופגת ולא תמיד יכולה להכיל. לפעמים קצת נרמסת. לפעמים מתעצמת.  שחקני נשמה אשר עומדים בחזית, סופגים אש.  סופגים אש … המשך לקרוא שחקן נשמה

יום ההולדת הכי עצוב בעולם.

6.6.2015 אוֹרִי ז"ל יום הולדת 11.  אני אוהבת ימי הולדת. סוג של התמכרות. יש לנו טקס יומהולדת בבית לילדים. הם כבר מכירים, מחכים, וכל שנה כולנו מתרגשים מחדש. אוהבת את התכנונים לפני, ההכנות, קניית המתנות, הכנת העוגה, לילה לפני לקשט את הבית, לנפח בלונים וכל פעם לשלב הפתעה אחרת.  יש לנו עוד טקס יומהולדת מאד … המשך לקרוא יום ההולדת הכי עצוב בעולם.