מה הקורונה גרמה לנו לעשות- חלק 2

בעקבות הפוסט הקודם עלו תובנות ומחשבות נוספות בעקבות הקורונה. כל תיאוריות הקונספירציה מתחילות לעייף את מוחי המנומנם כולם נעשו מומחי קורונה, בריאות, ממשל ופוליטיקהלפתע גם כולללם נעשו סו- שפים עם שלל בישולים, מאפים וקינוחים מנקרי עיניים אין לי מושג מה הולך להיות עם החזרה ללימוד המקוון היום, אבל יש תחושה באוויר של כאוס מוחלט ושאין … המשך לקרוא מה הקורונה גרמה לנו לעשות- חלק 2

תובנות קורונה

 כולם כותבים על הקורונה מסיקים מסקנות, מקבלים תובנות והארות החיים השתנו. אין לי מושג אם יחזרו למה שהיו לפני- יש לנו זכרון קצר. אבל מי יודע הרבה זמן לא כתבתי ומחר יש לי יומהולדת אז במקום לרשום: 'תובנות יומהולדת' זוהי הזדמנות נפלאה לשתף איך הקורונה שינתה (זמנית) את חיינו הקורונה חשפה בפניי שהילדים שלי הם … המשך לקרוא תובנות קורונה

סיכום תקופה בהולנד – חוזרים לארץ

אני מגלגלת בראש כבר זמן רב איך לרשום ולסכם כמעט שבע שנות מגורים בהולנד היפה. תכננו לעבור רק לשנתיים והנה חלפו להם ביעף השנים. כל הבלוג הזה למעשה הוקם על מנת לתעד ולסכם את הרילוקיישן המשפחתי וכמובן ליצור מזכרת מקסימה מהרגע שנחתנו באמסטרדם. אנסה לסכם את זה קצת אחרת עם שלל תזכורות לפוסטים ממהלך השנים. … המשך לקרוא סיכום תקופה בהולנד – חוזרים לארץ

שש שנים בהולנד- שוברת שתיקה

שש שנים בהולנד   שש שנים ב'רילוקיישן' והגיע זמן לשבור שתיקה וגם לנפץ כמה מיתוסים על רילוקיישן והולנד ושאר ירקות. היום מלאו לנו שש שנים בגולה, בבירת הגבינות העולמית- אמסטרדם היפה אני חייבת להקדיש לזה פוסט והחלטתי שאין כמו יומהולדת כהזדמנות מופלאה לשגר לעולם כמה מילים על רילוקיישן,  הולנד ושאר ירקות. מיתוס 1 אנחנו מדברים על … המשך לקרוא שש שנים בהולנד- שוברת שתיקה

מחשבת מסלול מחדש.

מתיישבת לעשות סדר במחשבות. מאיפה להתחיל?לפני כחמש שנים כאשר החלטנו לאחר לבטים רבים לעבור לאמסטרדם, הרעיון המקורי היה: 'אנו עוברים רק לשנתיים׳. טעימה קטנה וחוזרים לארץ. הסיבה העיקרית: 'אני לא יכולה להיות רחוקה מהים יותר מדיי'.    השנתיים התחלפו להן בשלוש וארבע והנה סגרנו חמש שנים וקצת.  כל שנה כל מי שרק העלה את מלכת השאלות: ׳מתי אתם כבר חוזרים׳? השבתי מייד … המשך לקרוא מחשבת מסלול מחדש.

התבוננות – קידוש

התבוננות.    ערב שישי. אנחנו זולגים אט אט ׳למוד׳ של סופ״ש. מוזיקה מתנגנת לה ברקע ואי אפשר להתעלם מהשירים העצובים הבוקעים ומתחרים כל אחד בתורו על תשומת ליבי.  ריחות בישולים ממלאים את הבית.  הילדים כל אחד בענייניו.  אתה לא כאן.  סממני הקידוש מפוזרים ברישול על השולחן.  נרות. ספר קידוש. יין. מלח. כיפות. חלה טרייה. אני … המשך לקרוא התבוננות – קידוש

ושוב אני.

ושוב אני.      לבן מעולם לא היה ברשימת הצבעים האהובים עלי ואם כבר לבן אז מעדיפה אותו ׳מקושקש׳ חזק. מגלגלת אינספור רעיונות לסיפור שיוליד פוסט חדש. אני אוגרת סיפורים ידועה. ׳נוברת בארכיון׳ הפנימי. הארכיון מלא במגירות עם סיפורים קצרים. אני אוהבת לאסוף אותם. סיפורים של החיים. רגעים של תשומת לב שהפכו לסיפור. החיים הם סיפור … המשך לקרוא ושוב אני.

רטרוספקטיבה חמש שנים – לבלוג ולמעבר להולנד

לפני חמש שנים נולד הבלוג האישי שלי 'מעברים בחיים' בלידה קלה ומשחררת.  בשנים שחלפו, עשה הזמן את הדבר הכי טוב שהוא יודע לעשות: הוא עבר, חלף ולקח אותנו איתו. כשאני מביטה לאחור אני יכולה לזקק חמש תובנות על החיים בהולנד. חמש שנים אני מתקלפת, חופרת ורוקמת לי חלומות. במהלך הזמן אזרתי אומץ לשחרר ולשתף חוויות … המשך לקרוא רטרוספקטיבה חמש שנים – לבלוג ולמעבר להולנד

לסובב את החיים- לזכרו של אוֹרי שלנו. 11 שנה.

11 שנים אוֹרי אהוב שלנו.  אתה בכלל אמור להיות כבר נער בעולם שפוי, נטול מחלות וילדים חולים. אתה צריך להיות אתנו. לחוות אתנו. לחבק אותנו. לריב. להשתטות. להרגיש. לצחוק. לבכות. להיות. אבל אתה לא.      אוֹרי שלנו. בדצמבר האחרון הגשמתי חלום לזכרך: 'פרויקט הסביבונים של אוֹרי'- נולד ונוצר עם הרבה אהבה, נתינה ועזרה של מאות אנשים טובים. … המשך לקרוא לסובב את החיים- לזכרו של אוֹרי שלנו. 11 שנה.

מוקדש לשרונה

קשה לי לכתוב על אובדן. זה הופך לי את הבטן  אך לך קשה עכשיו יותר. זה קושי שאין לו 'הגדרה מילונית'  לא מתוחם והוא לא חולף עם הזמן. הוא הופך לחלק מאיתנו. זוכרת את עצמי מתרסקת ונאספת ושוב מתרסקת  שואלת מלא שאלות, כועסת, עצובה ובעיקר משתבללת אנשים לא יודעים מה להגיד  אומרים ומצטערים. חלקם מתרחקים וחלקם מתייצבים  … המשך לקרוא מוקדש לשרונה