מוקדש לשרונה

קשה לי לכתוב על אובדן. זה הופך לי את הבטן  אך לך קשה עכשיו יותר. זה קושי שאין לו 'הגדרה מילונית'  לא מתוחם והוא לא חולף עם הזמן. הוא הופך לחלק מאיתנו. זוכרת את עצמי מתרסקת ונאספת ושוב מתרסקת  שואלת מלא שאלות, כועסת, עצובה ובעיקר משתבללת אנשים לא יודעים מה להגיד  אומרים ומצטערים. חלקם מתרחקים וחלקם מתייצבים  … המשך לקרוא מוקדש לשרונה

מסיבת בר מצווה בשמיים… אורי שלנו 6.6.2017

6.6.2017 אורי שלי אמור היה לחגוג בר מצווה מחר. בר מצווה. לא נתפס. פשוט לא. הייתי אמורה להיות על גג העולם, נרגשת, מארגנת, מחוייכת, סידורים אחרונים, מקרקרת סביבו,  מפיקה לו מסיבה מושלמת...סרטון מלא מלא בזכרונות. מתכננת טיול בר מצווה. נרגשת. שמחה. גאה. מודה. מוצפת באור.  במקום זה, עוד פוסט. מכתב שלעולם לא יגיע ליעדו. הזכרונות … המשך לקרוא מסיבת בר מצווה בשמיים… אורי שלנו 6.6.2017

הסביבונים של אורי

  נר ראשון של חנוכה. חנוכה. חג האורים. חג של ילדים. נרות צבעוניים מרצדים בתוך חנוכייה מקושטת. סופגניות עם ריבה ולביבות משומנות. סביבונים צבעוניים ומטבעות שוקולד. חנוכה עבורי זה החג של אורי.     אורי בדיוק כמו שמו ילד של אור, התאהב בסביבונים מהרגע הראשון והפך אותם ל'חפץ המעבר' הייחודי שלו. תמיד החזיק סביבון ביד. היה … המשך לקרוא הסביבונים של אורי