תגית: התמודדות עם אובדן

קשה לי לכתוב על אובדן. זה הופך לי את הבטן  אך לך קשה עכשיו יותר. זה קושי שאין לו 'הגדרה מילונית'  לא מתוחם והוא לא חולף עם הזמן. הוא הופך לחלק מאיתנו. זוכרת את עצמי מתרסקת ונאספת ושוב מתרסקת  שואלת מלא שאלות, כועסת, עצובה ובעיקר משתבללת אנשים לא יודעים מה להגיד  אומרים ומצטערים. חלקם מתרחקים וחלקם מתייצבים  … המשך לקרוא מוקדש לשרונה

6.6.2017 אורי שלי אמור היה לחגוג בר מצווה מחר. בר מצווה. לא נתפס. פשוט לא. הייתי אמורה להיות על גג העולם, נרגשת, מארגנת, מחוייכת, סידורים אחרונים, מקרקרת סביבו,  מפיקה לו מסיבה מושלמת...סרטון מלא מלא בזכרונות. מתכננת טיול בר מצווה. נרגשת. שמחה. גאה. מודה. מוצפת באור.  במקום זה, עוד פוסט. מכתב שלעולם לא יגיע ליעדו. הזכרונות … המשך לקרוא מסיבת בר מצווה בשמיים… אורי שלנו 6.6.2017

והנה אני אוספת את עצמי ועושה מעבר חד ובלתי אנושי מהחיים המלאים, הזורמים, השוקקים, אשר כל הזמן קורה משהו חדש ----- ועוברת למוות. לשכול. לשממה. למקום הלא ברור והאפל שכל כך הרבה תיאוריות, דתות ואנשים מנסים להסביר ולגעת. יכולה רק לשתף מניסיון אישי שזה לא עוזר ומפחית את הכאב, גם אם אני מאמינה שאורי במקום … המשך לקרוא אזכרה לאורי – 9 שנים בלעדייך.

אני מסתכלת על השעון בימים האחרונים ונתקלת בצירופי מספרים 10.10 ו 11:11. שוב צירופי המספרים מדברים אלי. אומרים שרצף מספרים בשעון מסמל את המלאכים ואת ההשגחה העליונה – המלאך האישי, ישויות האור ששומרות עלינו והם מורידים לנו תדרים. אני מסתכלת ומחייכת זה בטח מסר ממך אורי.    אורי שלי, היית צריך להיות השנה בן 10. … המשך לקרוא מעברים בחיים. אזכרה לאורי – 8 שנים למותו.