יומהולדת אחרון שלך בגיל שנתיים. מסיבה מושקעת של אמא ואבא טריים ונרגשים עם עוגה מושלמת ובלונים צבעוניים - אי שם במושב בשרון. העוגה שלך עוצבה בדיוק כמו 'גן עדן' עם כל החיות והצמחיה שאהבת. התרגשות מהולה בלחץ קל שהכל יהיה בסדר וילד אחד שהיה קצת עייף וכנראה זה היה קשור למחלה הארורה שלך. לא ידענו … המשך לקרוא ב 6.6 אוֹרִי מלאך שלנו חוגג 18
תגית: הסביבון של אורי
עברתי תקופה לא פשוטה. נגמרו לי החלומות ואלו שהיו ברשימה השנתית שאני עורכת כל שנה הוגשמו או כבר לא היו רלוונטים. הפחד הכי גדול שלי (חוץ מבריאות) שלא יהיו לי יותר חלומות. ריק. חושך. שממה. התחלתי לחשוב אז מה כן ? ושום דבר לא עלה. אפילו לא דיגדג או ריגש את רשימת החלומות. ימים, שבועות, … המשך לקרוא יש לי חלום והוא יקרה השנה!
מסורת. אני יושבת לי בסוף השנה ועושה שיקוף על השנה שחלפה ומציצה ברשימת החלומות משנה קודמת: מוחקת, מרעננת ורושמת לי חלומות חדשים. השנה שחלפה הייתה הכל חוץ ממה שחלמתי. שנה מאתגרת. אני אחרי לידה - עם אריאל המתוק (חלום שהתגשם). תקועה במושב בבית ששנאתי. סגר מסביב. הכל זוועה. אפילו הרשימה שהכנתי מצומצמת ופסימית. אני מתיישבת … המשך לקרוא ווישליסט 2021
התבוננות. ערב שישי. אנחנו זולגים אט אט ׳למוד׳ של סופ״ש. מוזיקה מתנגנת לה ברקע ואי אפשר להתעלם מהשירים העצובים הבוקעים ומתחרים כל אחד בתורו על תשומת ליבי. ריחות בישולים ממלאים את הבית. הילדים כל אחד בענייניו. אתה לא כאן. סממני הקידוש מפוזרים ברישול על השולחן. נרות. ספר קידוש. יין. מלח. כיפות. חלה טרייה. אני … המשך לקרוא התבוננות – קידוש
11 שנים אוֹרי אהוב שלנו. אתה בכלל אמור להיות כבר נער בעולם שפוי, נטול מחלות וילדים חולים. אתה צריך להיות אתנו. לחוות אתנו. לחבק אותנו. לריב. להשתטות. להרגיש. לצחוק. לבכות. להיות. אבל אתה לא. אוֹרי שלנו. בדצמבר האחרון הגשמתי חלום לזכרך: 'פרויקט הסביבונים של אוֹרי'- נולד ונוצר עם הרבה אהבה, נתינה ועזרה של מאות אנשים טובים. … המשך לקרוא לסובב את החיים- לזכרו של אוֹרי שלנו. 11 שנה.
קשה לי לכתוב על אובדן. זה הופך לי את הבטן אך לך קשה עכשיו יותר. זה קושי שאין לו 'הגדרה מילונית' לא מתוחם והוא לא חולף עם הזמן. הוא הופך לחלק מאיתנו. זוכרת את עצמי מתרסקת ונאספת ושוב מתרסקת שואלת מלא שאלות, כועסת, עצובה ובעיקר משתבללת אנשים לא יודעים מה להגיד אומרים ומצטערים. חלקם מתרחקים וחלקם מתייצבים … המשך לקרוא מוקדש לשרונה
6.6.2017 אורי שלי אמור היה לחגוג בר מצווה מחר. בר מצווה. לא נתפס. פשוט לא. הייתי אמורה להיות על גג העולם, נרגשת, מארגנת, מחוייכת, סידורים אחרונים, מקרקרת סביבו, מפיקה לו מסיבה מושלמת...סרטון מלא מלא בזכרונות. מתכננת טיול בר מצווה. נרגשת. שמחה. גאה. מודה. מוצפת באור. במקום זה, עוד פוסט. מכתב שלעולם לא יגיע ליעדו. הזכרונות … המשך לקרוא מסיבת בר מצווה בשמיים… אורי שלנו 6.6.2017
נר ראשון של חנוכה. חנוכה. חג האורים. חג של ילדים. נרות צבעוניים מרצדים בתוך חנוכייה מקושטת. סופגניות עם ריבה ולביבות משומנות. סביבונים צבעוניים ומטבעות שוקולד. חנוכה עבורי זה החג של אורי. אורי בדיוק כמו שמו ילד של אור, התאהב בסביבונים מהרגע הראשון והפך אותם ל'חפץ המעבר' הייחודי שלו. תמיד החזיק סביבון ביד. היה … המשך לקרוא הסביבונים של אורי
והנה אני אוספת את עצמי ועושה מעבר חד ובלתי אנושי מהחיים המלאים, הזורמים, השוקקים, אשר כל הזמן קורה משהו חדש ----- ועוברת למוות. לשכול. לשממה. למקום הלא ברור והאפל שכל כך הרבה תיאוריות, דתות ואנשים מנסים להסביר ולגעת. יכולה רק לשתף מניסיון אישי שזה לא עוזר ומפחית את הכאב, גם אם אני מאמינה שאורי במקום … המשך לקרוא אזכרה לאורי – 9 שנים בלעדייך.
6.6.2015 אוֹרִי ז"ל יום הולדת 11. אני אוהבת ימי הולדת. סוג של התמכרות. יש לנו טקס יומהולדת בבית לילדים. הם כבר מכירים, מחכים, וכל שנה כולנו מתרגשים מחדש. אוהבת את התכנונים לפני, ההכנות, קניית המתנות, הכנת העוגה, לילה לפני לקשט את הבית, לנפח בלונים וכל פעם לשלב הפתעה אחרת. יש לנו עוד טקס יומהולדת מאד … המשך לקרוא יום ההולדת הכי עצוב בעולם.
מעברים בחיים- הבלוג של רוית 