מוקדש לשרונה

קשה לי לכתוב על אובדן. זה הופך לי את הבטן  אך לך קשה עכשיו יותר. זה קושי שאין לו 'הגדרה מילונית'  לא מתוחם והוא לא חולף עם הזמן. הוא הופך לחלק מאיתנו. זוכרת את עצמי מתרסקת ונאספת ושוב מתרסקת  שואלת מלא שאלות, כועסת, עצובה ובעיקר משתבללת אנשים לא יודעים מה להגיד  אומרים ומצטערים. חלקם מתרחקים וחלקם מתייצבים  … המשך לקרוא מוקדש לשרונה

מסיבת בר מצווה בשמיים… אורי שלנו 6.6.2017

6.6.2017 אורי שלי אמור היה לחגוג בר מצווה מחר. בר מצווה. לא נתפס. פשוט לא. הייתי אמורה להיות על גג העולם, נרגשת, מארגנת, מחוייכת, סידורים אחרונים, מקרקרת סביבו,  מפיקה לו מסיבה מושלמת...סרטון מלא מלא בזכרונות. מתכננת טיול בר מצווה. נרגשת. שמחה. גאה. מודה. מוצפת באור.  במקום זה, עוד פוסט. מכתב שלעולם לא יגיע ליעדו. הזכרונות … המשך לקרוא מסיבת בר מצווה בשמיים… אורי שלנו 6.6.2017

I have a dream

שהייתי קטנה חלמתי להיות שחקנית. היה לי חלום להופיע על במה גדולה ובקולנוע ולכבוש את הקהל.  הייתי עומדת שעות מול המראה שמה על ראשי גרביונים (לא לצחוק...זה פרט מביך, אך אמיתי) ומדמיינת שיש לי שיער ארוך וגולש, ומתחילה להמציא דמויות שונות ומשונות. כאשר גדלתי קצת, התחלתי להמציא דמויות והצגות ולהופיע מול אחותי הגדולה וחברותיה ומול … המשך לקרוא I have a dream