לסובב את החיים- לזכרו של אוֹרי שלנו. 11 שנה.

11 שנים אוֹרי אהוב שלנו.  אתה בכלל אמור להיות כבר נער בעולם שפוי, נטול מחלות וילדים חולים. אתה צריך להיות אתנו. לחוות אתנו. לחבק אותנו. לריב. להשתטות. להרגיש. לצחוק. לבכות. להיות. אבל אתה לא.      אוֹרי שלנו. בדצמבר האחרון הגשמתי חלום לזכרך: 'פרויקט הסביבונים של אוֹרי'- נולד ונוצר עם הרבה אהבה, נתינה ועזרה של מאות אנשים טובים. … המשך לקרוא לסובב את החיים- לזכרו של אוֹרי שלנו. 11 שנה.

מוקדש לשרונה

קשה לי לכתוב על אובדן. זה הופך לי את הבטן  אך לך קשה עכשיו יותר. זה קושי שאין לו 'הגדרה מילונית'  לא מתוחם והוא לא חולף עם הזמן. הוא הופך לחלק מאיתנו. זוכרת את עצמי מתרסקת ונאספת ושוב מתרסקת  שואלת מלא שאלות, כועסת, עצובה ובעיקר משתבללת אנשים לא יודעים מה להגיד  אומרים ומצטערים. חלקם מתרחקים וחלקם מתייצבים  … המשך לקרוא מוקדש לשרונה

מסיבת בר מצווה בשמיים… אורי שלנו 6.6.2017

6.6.2017 אורי שלי אמור היה לחגוג בר מצווה מחר. בר מצווה. לא נתפס. פשוט לא. הייתי אמורה להיות על גג העולם, נרגשת, מארגנת, מחוייכת, סידורים אחרונים, מקרקרת סביבו,  מפיקה לו מסיבה מושלמת...סרטון מלא מלא בזכרונות. מתכננת טיול בר מצווה. נרגשת. שמחה. גאה. מודה. מוצפת באור.  במקום זה, עוד פוסט. מכתב שלעולם לא יגיע ליעדו. הזכרונות … המשך לקרוא מסיבת בר מצווה בשמיים… אורי שלנו 6.6.2017

יום ההולדת הכי עצוב בעולם.

6.6.2015 אוֹרִי ז"ל יום הולדת 11.  אני אוהבת ימי הולדת. סוג של התמכרות. יש לנו טקס יומהולדת בבית לילדים. הם כבר מכירים, מחכים, וכל שנה כולנו מתרגשים מחדש. אוהבת את התכנונים לפני, ההכנות, קניית המתנות, הכנת העוגה, לילה לפני לקשט את הבית, לנפח בלונים וכל פעם לשלב הפתעה אחרת.  יש לנו עוד טקס יומהולדת מאד … המשך לקרוא יום ההולדת הכי עצוב בעולם.

מעברים בחיים. אזכרה לאורי – 8 שנים למותו.

אני מסתכלת על השעון בימים האחרונים ונתקלת בצירופי מספרים 10.10 ו 11:11. שוב צירופי המספרים מדברים אלי. אומרים שרצף מספרים בשעון מסמל את המלאכים ואת ההשגחה העליונה – המלאך האישי, ישויות האור ששומרות עלינו והם מורידים לנו תדרים. אני מסתכלת ומחייכת זה בטח מסר ממך אורי.    אורי שלי, היית צריך להיות השנה בן 10. … המשך לקרוא מעברים בחיים. אזכרה לאורי – 8 שנים למותו.