15 שנה של געגועים לאוֹרִי שלי.

תאריך עברי: י"ז בסיוון - כ"ב באלול 6.6.2004- 15.9.2006 בכל שנה שני תאריכים מרסקים וכותשים את ליבי. מפוררים את נשמתי. היומהולדת של אוֹרִי בחודש יוני 6.6 והאזכרה בספטמבר 15.9 תאריך שהוא 'במקרה ולא במקרה' יום הנישואין שלנו. מסתכלת סביבי על בני המשפחה והחברים שנולדו יחד אתך. בני 17 יפים, צעירים ותמימים. 'טורפים את החיים'. רק … המשך לקרוא 15 שנה של געגועים לאוֹרִי שלי.

אורי היה צריך לחגוג 15

 כל שנה כאשר מתקרב התאריך 6.6 הגוף שלי מתכווץ ונופלת עליי כבדות. לא דבר שמחלימים או מתרגלים אליו. זה היום הכי שמח בשנה כי זה יום הולדתך, אבל זה היום הכי קודר ועצוב. אני משתבללת לי לתוך כאביי הגוף והגעגועים העזים אלייך. מנסה לאמץ את דימיוני ולצייר לי אותך נער בן 15. הדימיון בוגד בי … המשך לקרוא אורי היה צריך לחגוג 15

התבוננות – קידוש

התבוננות.    ערב שישי. אנחנו זולגים אט אט ׳למוד׳ של סופ״ש. מוזיקה מתנגנת לה ברקע ואי אפשר להתעלם מהשירים העצובים הבוקעים ומתחרים כל אחד בתורו על תשומת ליבי.  ריחות בישולים ממלאים את הבית.  הילדים כל אחד בענייניו.  אתה לא כאן.  סממני הקידוש מפוזרים ברישול על השולחן.  נרות. ספר קידוש. יין. מלח. כיפות. חלה טרייה. אני … המשך לקרוא התבוננות – קידוש