אני מסתכלת על השעון בימים האחרונים ונתקלת בצירופי מספרים 10.10 ו 11:11. שוב צירופי המספרים מדברים אלי. אומרים שרצף מספרים בשעון מסמל את המלאכים ואת ההשגחה העליונה – המלאך האישי, ישויות האור ששומרות עלינו והם מורידים לנו תדרים. אני מסתכלת ומחייכת זה בטח מסר ממך אורי. אורי שלי, היית צריך להיות השנה בן 10. … המשך לקרוא מעברים בחיים. אזכרה לאורי – 8 שנים למותו.
קטגוריה: אישי
יום שישי תמיד היה היום האהוב עלי כאשר גרנו בארץ. שישי בוקר קפה 'על הים' יחד עם בן זוגי. הליכה בים על החוף. שישי יום קצר של סידורים, קניות, הכנות לשבת. ריחות של בישולים מסביב. לגנוב קפה קצר עם חברה. שישי יום קצר בגן ובבית ספר. קבלת שבת. חלה מתוקה. יש משהו ב׳שישי קצר׳ אשר … המשך לקרוא שבת הולנדית.
בהולנד אין הרבה ימי שמש, למרות שהחורף האחרון היה קסום וחריג. אם כבר בימי שמש עסקינן, הממוצע השנתי עומד על 25 ימי שמש בשנה. תודו שמדובר בנתון מכביד, אפילו מרתיע עבור 'אנשי השמש והים'. מזג האוויר האפרורי מדכדך וגורם לי לעצבות שקטה. החלטתי לקרוא לה:'עצבות הולנדית'. עצבות שקטה, בה העיניים מזוגגות ובורקות ומתחרות במזג האוויר שבחוץ. מי … המשך לקרוא עצב הולנדי.
שהייתי קטנה חלמתי להיות שחקנית. היה לי חלום להופיע על במה גדולה ובקולנוע ולכבוש את הקהל. הייתי עומדת שעות מול המראה שמה על ראשי גרביונים (לא לצחוק...זה פרט מביך, אך אמיתי) ומדמיינת שיש לי שיער ארוך וגולש, ומתחילה להמציא דמויות שונות ומשונות. כאשר גדלתי קצת, התחלתי להמציא דמויות והצגות ולהופיע מול אחותי הגדולה וחברותיה ומול … המשך לקרוא I have a dream
אין חגיגה. אין עוגה. אין ילד אהוב שנמצא כאן איתנו. אורי שלנו. אני כל כך אוהבת ימי הולדת. אוהבת לתכנן את הפרטים, את העוגה, מתנות, הפתעות קטנות מסביב. הילדים כבר יודעים שאמא ב'הכנות' לקראת... יומהולדת 40 שלי היה בהחלט חלום שהתגשם, אך לצד זה טמון בו כל כך הרבה כאב. פספוס. חלום שהתנפץ. אורי הנסיך … המשך לקרוא "אין אין אין חגיגה…" אורי ז״ל יומהולדת 10
אז הגעתי בשעה טובה (זמן הולנד) לגיל המיוחל אולי לא מיוחל, אבל בהחלט מכובד. גיל שהחלטתי להקדיש את תחילתו לחלומות. מספיק עם השאלות. תהיות. מי אני ומה אני ולאן פניי מועדות. החלטתי לקחת יוזמה 'ארבעימית' ופשוט לעשות סדר בכל החלומות: חלומות ׳פתוחים׳ וחלומות שעדיין נרקמים ולבדוק סטטוס. להתייחס לחלומות כמו אל משימה אשר צריכה להתממש. … המשך לקרוא רוקמת החלומות
גיל 40 ואנוכי נפגש עוד שלושה ימים וזה הזמן לבחון את מה שעובר עליי ופשוט להוציא את זה לאוויר העולם. תמיד האמנתי שגיל בכלל לא משנה. יותר חשוב מה אתה מרגיש בנקודה מסויימת בחייך. האם אתה שלם, מאושר ובריא וממשיך להתרגש מהחיים. כל השאר שטויות. אבל היומהולדת הקרבה קצת שיבשה אצלי כל מיני דברים וניפצה … המשך לקרוא סלפי 40.
מי שקרא את הפוסטים הקודמים שלי כבר למד שבעקבות המעבר להולנד, אני נמצאת הרבה יותר זמן עם הילדים ובהחלט זכיתי וזוכה לעבור איתם תקופה מיוחדת ומאד מאתגרת. כמו בכל דבר נפלא ומאתגר, לפעמים חבוי גם צד יותר אפל ואפרורי והחלטתי הפעם לצאת מהמגירה (המילה 'מהארון' שחוקה לי מדיי) ולשתף את האמת. חייבת לציין שמטרת השיתוף … המשך לקרוא 'סופר מאמא'.
שלום הולנד. שלום ישראל. חזרתי מהביקור האחרון ׳הלומת קרב׳ מכל מיני סיבות ונתחיל בזה שהביקור היה משובח. שטוף שמש. עמוס, אך לא מדיי. קצר, אבל מספק. פיספסתי כמה אנשים יקרים כמו בכל ביקור. הים לא איכזב. השקיעות חיממו לי את הלב. הגעגועים והבלבול רק הלכו וגברו. אני 'חצויה'. חד משמעי. אז הנה הנוסחה … המשך לקרוא ׳מייד אין יזראל׳
חזרנו משבועיים מרתקים באזור ה'אלפים הברניים' במרכז שוויץ. כאשר שוהים הרבה זמן גבוה גבוה, מלבד הנופים המשכרים אשר עוטפים אותך מכל עבר והלבן הנצחי המסנוור, מרגישים ומסניפים אוויר נקי, צח וטהור. קצת התפייטתי, אבל באמת הטבע אילץ אותי לעצור ולהיות בשקט, 'לא להפריע' ולהתבונן פנימה. אפשר גם להאשים את 'דלילות האוויר' בגובה הזה, לכן קחו בבקשה בערבון מוגבל … המשך לקרוא תובנות לבנות.
מעברים בחיים- הבלוג של רוית 