טוב זה בהחלט לא הנושא הכי סקסי בעולם. מה זה משנה הגיל? זה הכל יחסי. קאט דה בולשיט. זה משנה. בזמן האחרון אני חושבת על זה יותר ויותר. לא על הגיל אלא יותר על הסימנים המתלווים אליו. אז הנה כמה הסימנים שבהחלט חלפתי את גיל 40: 1. מתעצבנת שילדים צורחים באוטובוס 2. יש השלכות רציניות … המשך לקרוא סימנים שעברתי את גיל 40
קטגוריה: אישי
כבר כמה חודשים מהדהד בראשי נושא הפוסט הבא בבלוג: 'תלאות השיפוצים'- ואפילו כותרת מכובדת:'חלם זה פה' (פה=הולנד). בטוחה שרבים מכם מותחים גבה בתמיהה. הולנד? חלם? אז כן. כן. כישראלי הרגיל לישראליות לטוב ולרע אינך מופתע אם יש בלאגן בשיפוצים, ספקים, לוחות זמנים וכספים. איטס פארט אוף דה דיל אוף ליבינג אין יזרעאל רייט? שאתה עובר … המשך לקרוא בסוף כולם חוזרים
נר ראשון של חנוכה. חנוכה. חג האורים. חג של ילדים. נרות צבעוניים מרצדים בתוך חנוכייה מקושטת. סופגניות עם ריבה ולביבות משומנות. סביבונים צבעוניים ומטבעות שוקולד. חנוכה עבורי זה החג של אורי. אורי בדיוק כמו שמו ילד של אור, התאהב בסביבונים מהרגע הראשון והפך אותם ל'חפץ המעבר' הייחודי שלו. תמיד החזיק סביבון ביד. היה … המשך לקרוא הסביבונים של אורי
כבר מספר ימים אני מגלגלת בראשי את פוסט הסליחה ומשוועת להקיזו לפוסט קוהרנטי. מחר יום כיפור. באמסטרדם יום כיפור נראה ומרגיש כמו עוד יום חול.בארץ זוהי אווירה של ׳יום כיפור׳. אווירה 'כיפורית' קדושה ולבנה וכה מיוחדת אשר לא ניתן להסבירה במילים. אם אתה צם ואם לא... זה שם מרחף מעל כולנו. השקט. האופניים. הלבוש הלבן. … המשך לקרוא אני סולחת.
והנה אני אוספת את עצמי ועושה מעבר חד ובלתי אנושי מהחיים המלאים, הזורמים, השוקקים, אשר כל הזמן קורה משהו חדש ----- ועוברת למוות. לשכול. לשממה. למקום הלא ברור והאפל שכל כך הרבה תיאוריות, דתות ואנשים מנסים להסביר ולגעת. יכולה רק לשתף מניסיון אישי שזה לא עוזר ומפחית את הכאב, גם אם אני מאמינה שאורי במקום … המשך לקרוא אזכרה לאורי – 9 שנים בלעדייך.
6.6.2015 אוֹרִי ז"ל יום הולדת 11. אני אוהבת ימי הולדת. סוג של התמכרות. יש לנו טקס יומהולדת בבית לילדים. הם כבר מכירים, מחכים, וכל שנה כולנו מתרגשים מחדש. אוהבת את התכנונים לפני, ההכנות, קניית המתנות, הכנת העוגה, לילה לפני לקשט את הבית, לנפח בלונים וכל פעם לשלב הפתעה אחרת. יש לנו עוד טקס יומהולדת מאד … המשך לקרוא יום ההולדת הכי עצוב בעולם.
יש רגעים בחיים שיש תחושה שהכל יציב, מאוזן, 'בסדר'. יש רגעים בחיים שיש תחושה שהכל מתפרק, גולש, מתערבל, אין אחיזה. יש רגעים בחיים שאתה מרגיש כמו עלה שהרוח נושאת ומעיפה לכל כיוון או דגיגון אפרפר חסר אונים בנהר החיים השוצף. יש רגעים שהחיים הופכים אותך ואתה מצליח לעמוד איתן או לפחות להתנדנד ואז להתייצב מחדש. לקום … המשך לקרוא שהכל מתפרק.
יושבת מול דף ריק. מנסה להקיז מילים, אותיות, סיפורים, מחשבות, רעיונות. הדף נותר ריק. לא מתמלא. בלק- אאוט. על מה רציתי לכתוב? לנבור בסיפור מהעבר? יש מלא. אולי לכתוב על המעבר? המלצות? על החיים כאן? על מה שחוויתי שלשום? רציתי לכתוב על שינוי. שוב על הולנד? אולי על טיול שעשינו? הדף ריק. לא … המשך לקרוא בלקאאוט.
עוד כשהייתי קטנה הייתי מתבוננת באנשים ו'רואה' את הצבעים שלהם. צבעוניים, אדום, ורוד, צהוב, כחול כהה ועוד שלל צבעים. זה נשמע מוזר אני יודעת (ולא לקחתי סמים קשים בחיי!!!), אבל אם תעצרו רגע ותביטו באנשים סביבכם, תוכלו לראות את הצבע של כל אחד ואחד. יושבים בחדר. אנשים נכנסים, בדיוק כפי שחשים את האנרגיה של … המשך לקרוא תיאוריית הצבעים.
מודה מודה מודה אני קצת מושפעת מ'הרשימה' תקראו לזה טרנד, רעיון גאוני ופשוט או וואטאבר- עבורי זוהי פשוט דרך לעשות סדר באינספור אפשרויות אשר נפתחו לפני וכן כן קצת הלכתי לאיבוד. אני לא מתכוונת לרשום את כל מה שאני רוצה להגשים ב 400 ימים כי: 1. תכנונים לטווח ארוך תמיד מלחיצים אותי 2. למדתי … המשך לקרוא אני מצהירה
מעברים בחיים- הבלוג של רוית 