15 שנה של געגועים לאוֹרִי שלי.

תאריך עברי: י"ז בסיוון - כ"ב באלול 6.6.2004- 15.9.2006 בכל שנה שני תאריכים מרסקים וכותשים את ליבי. מפוררים את נשמתי. היומהולדת של אוֹרִי בחודש יוני 6.6 והאזכרה בספטמבר 15.9 תאריך שהוא 'במקרה ולא במקרה' יום הנישואין שלנו. מסתכלת סביבי על בני המשפחה והחברים שנולדו יחד אתך. בני 17 יפים, צעירים ותמימים. 'טורפים את החיים'. רק … המשך לקרוא 15 שנה של געגועים לאוֹרִי שלי.

חוגגים שנתיים בישראל. סיכום מסע.

אמסטרדם - 24.7.19 סכיפול 24.7.2019 עלינו על מטוס יחד עם שמונה מזוודות ארוזות באינספור חששות. ועשינו את דרכנו בחזרה לארצנו הקטנה. הביתה. חיכו לנו בשדה תעופה: משפחה מרוגשת, חברות אהובות ושולחן עמוס במאכלים ישראלים עליהם פינטזתי (חודש שמיני 😀 ---לכל מי שמופתע אכן הייתי בהריון! זה שלי 😜). 'פתחנו שולחן' - בנתב"ג לפני שנתיים חזרנו לחיות … המשך לקרוא חוגגים שנתיים בישראל. סיכום מסע.

ווישליסט 2021

מסורת. אני יושבת לי בסוף השנה ועושה שיקוף על השנה שחלפה ומציצה ברשימת החלומות משנה קודמת: מוחקת, מרעננת ורושמת לי חלומות חדשים. השנה שחלפה הייתה הכל חוץ ממה שחלמתי. שנה מאתגרת. אני אחרי לידה - עם אריאל המתוק (חלום שהתגשם). תקועה במושב בבית ששנאתי. סגר מסביב. הכל זוועה. אפילו הרשימה שהכנתי מצומצמת ופסימית. אני מתיישבת … המשך לקרוא ווישליסט 2021

"אֲחוֹתִי, אַל תִּדְאֲגִי יִהְיֶה בְּסֵדֶר"

נעלמתי. מי שעוקב אחר מעלליי בארץ 'קוץ חלב וביביי' יודע שחזרנו לארץ לפני כשנה פלוס וירדתי למחתרת בתקופה האחרונה מסיבות שונות ומשונות ולאחר מעבר דירה נוסף. כן, כן אני לא משוגעת פשוט זקוקה לסיבה טובה למה קראתי לבלוג שלי: 'מעברים בחיים'. לאחר דממת אלחוט, אני רוצה לשתף על תופעת הטבע הישראלית: 'אֲחוֹתִי, אַל תִּדְאֲגִי יִהְיֶה … המשך לקרוא "אֲחוֹתִי, אַל תִּדְאֲגִי יִהְיֶה בְּסֵדֶר"

שנה בארץ זבת חלב ובִּיבִּי

אני שונאת סיכומים. מצד שני זה תמיד עושה את החיים קלים ומתומצתים. התיישבתי לי הבוקר במוּד של כתיבה ואני עומדת לשפוך בנקודות מסודרות את החזרה לארץ. הרבה שואלים: אז איך בארץ? שמחים שחזרתם? טוב לכם כאן? מתגעגעים לחיים בהולנד? הנה חלק מהתשובות. חד משמעי- כן!!! אנחנו יותר משמחים שחזרנו וכן זאת היתה שנה מאד קשה … המשך לקרוא שנה בארץ זבת חלב ובִּיבִּי

בלוק כתיבה

אני אוהבת לכתוב. זה מרגיע אותי, משחרר ולעיתים גם מסדר את המחשבות. כתיבה זה אחד הדברים שלמדתי לאהוב, להשתמש בזה ככלי עבודה, הרגעה, ארגון, מיתוג ושיווק וכל יום מתאהבת בזה יותר. לא תמיד הכתיבה מגיעה בקלות. בתור מנהלת בלוג מאתגר שיש לך בלוק כי אתה מצופה להשמיע את קולך מדי פעם וכמה שיותר מסודר וקבוע … המשך לקרוא בלוק כתיבה

מה הקורונה גרמה לנו לעשות- חלק 2

בעקבות הפוסט הקודם עלו תובנות ומחשבות נוספות בעקבות הקורונה. כל תיאוריות הקונספירציה מתחילות לעייף את מוחי המנומנם כולם נעשו מומחי קורונה, בריאות, ממשל ופוליטיקהלפתע גם כולללם נעשו סו- שפים עם שלל בישולים, מאפים וקינוחים מנקרי עיניים אין לי מושג מה הולך להיות עם החזרה ללימוד המקוון היום, אבל יש תחושה באוויר של כאוס מוחלט ושאין … המשך לקרוא מה הקורונה גרמה לנו לעשות- חלק 2

תובנות קורונה

 כולם כותבים על הקורונה מסיקים מסקנות, מקבלים תובנות והארות החיים השתנו. אין לי מושג אם יחזרו למה שהיו לפני- יש לנו זכרון קצר. אבל מי יודע הרבה זמן לא כתבתי ומחר יש לי יומהולדת אז במקום לרשום: 'תובנות יומהולדת' זוהי הזדמנות נפלאה לשתף איך הקורונה שינתה (זמנית) את חיינו הקורונה חשפה בפניי שהילדים שלי הם … המשך לקרוא תובנות קורונה

חודשיים בארץ – יומן מעבר

 סיכום ביניים. חודשיים בארץ  לאחר שבע שנים בהולנד על מה אכתוב ועל מה אקטר? אז זהו שאני לא מתכוונת לקטר כי תמיד אפשר למצוא על מה  אז מתחילה בכמה נקודות מעניינות על השוני הפעם בתור חוזרת/יורדת/עולה טרייה וידוי: הסופרים כאן מלחיצים אותי. אני בוהה באינסוף מוצרים ואפשרויות וקצת הולכת לאיבוד. חזרנו לעגלות סופר מפלצתיות - … המשך לקרוא חודשיים בארץ – יומן מעבר

מכת שמש – ימים ראשונים בישראל

נחיתה נחתנו בשעה טובה בארץ הקודש המלאה בחול ובלאגן. ירדנו מהמטוס מלאים בהתרגשות, חששות, אי וודאות והרבה געגועים כבר בשדה חיכתה לנו משפחה, אהבה והרבה חיבוקים. חברים הביאו ערימות של אוכל מנחם (דנה המלכה!) אשר הכי מזכיר את הארץ. זר לא יבין, אבל לטעום 'בורקס עמיקם' ישר באולם קבלה ולנגב פיתה עם חומוס וטחינה והכל … המשך לקרוא מכת שמש – ימים ראשונים בישראל