יומהולדת אחרון שלך בגיל שנתיים. מסיבה מושקעת של אמא ואבא טריים ונרגשים עם עוגה מושלמת ובלונים צבעוניים - אי שם במושב בשרון. העוגה שלך עוצבה בדיוק כמו 'גן עדן' עם כל החיות והצמחיה שאהבת. התרגשות מהולה בלחץ קל שהכל יהיה בסדר וילד אחד שהיה קצת עייף וכנראה זה היה קשור למחלה הארורה שלך. לא ידענו … המשך לקרוא ב 6.6 אוֹרִי מלאך שלנו חוגג 18
קטגוריה: אורי
עברתי תקופה לא פשוטה. נגמרו לי החלומות ואלו שהיו ברשימה השנתית שאני עורכת כל שנה הוגשמו או כבר לא היו רלוונטים. הפחד הכי גדול שלי (חוץ מבריאות) שלא יהיו לי יותר חלומות. ריק. חושך. שממה. התחלתי לחשוב אז מה כן ? ושום דבר לא עלה. אפילו לא דיגדג או ריגש את רשימת החלומות. ימים, שבועות, … המשך לקרוא יש לי חלום והוא יקרה השנה!
תאריך עברי: י"ז בסיוון - כ"ב באלול 6.6.2004- 15.9.2006 בכל שנה שני תאריכים מרסקים וכותשים את ליבי. מפוררים את נשמתי. היומהולדת של אוֹרִי בחודש יוני 6.6 והאזכרה בספטמבר 15.9 תאריך שהוא 'במקרה ולא במקרה' יום הנישואין שלנו. מסתכלת סביבי על בני המשפחה והחברים שנולדו יחד אתך. בני 17 יפים, צעירים ותמימים. 'טורפים את החיים'. רק … המשך לקרוא 15 שנה של געגועים לאוֹרִי שלי.
13 שנה בלעדייךהשנים חולפות להןהחיים ממשיכים במלוא העוצמה. יש עוצמות מטורפות בשכול יש עוצמות מטורפות בחיים יש עוצמות מטורפות במעברים בין חיים למוות. קשה להסביר. כל שנה האזכרה מתערבבת לה בכל כך הרבה תאריכים משמחים כל שנה לא נתפס שנעלה לקברך ונזיל דמעות של כאב. עברנו בין מדינותעברנו בתים חזרנו לארץצברנו כ"כ הרבה … המשך לקרוא אוֹרִי שלנו-13 שנה בלעדייך
כל שנה כאשר מתקרב התאריך 6.6 הגוף שלי מתכווץ ונופלת עליי כבדות. לא דבר שמחלימים או מתרגלים אליו. זה היום הכי שמח בשנה כי זה יום הולדתך, אבל זה היום הכי קודר ועצוב. אני משתבללת לי לתוך כאביי הגוף והגעגועים העזים אלייך. מנסה לאמץ את דימיוני ולצייר לי אותך נער בן 15. הדימיון בוגד בי … המשך לקרוא אורי היה צריך לחגוג 15
התבוננות. ערב שישי. אנחנו זולגים אט אט ׳למוד׳ של סופ״ש. מוזיקה מתנגנת לה ברקע ואי אפשר להתעלם מהשירים העצובים הבוקעים ומתחרים כל אחד בתורו על תשומת ליבי. ריחות בישולים ממלאים את הבית. הילדים כל אחד בענייניו. אתה לא כאן. סממני הקידוש מפוזרים ברישול על השולחן. נרות. ספר קידוש. יין. מלח. כיפות. חלה טרייה. אני … המשך לקרוא התבוננות – קידוש
11 שנים אוֹרי אהוב שלנו. אתה בכלל אמור להיות כבר נער בעולם שפוי, נטול מחלות וילדים חולים. אתה צריך להיות אתנו. לחוות אתנו. לחבק אותנו. לריב. להשתטות. להרגיש. לצחוק. לבכות. להיות. אבל אתה לא. אוֹרי שלנו. בדצמבר האחרון הגשמתי חלום לזכרך: 'פרויקט הסביבונים של אוֹרי'- נולד ונוצר עם הרבה אהבה, נתינה ועזרה של מאות אנשים טובים. … המשך לקרוא לסובב את החיים- לזכרו של אוֹרי שלנו. 11 שנה.
קשה לי לכתוב על אובדן. זה הופך לי את הבטן אך לך קשה עכשיו יותר. זה קושי שאין לו 'הגדרה מילונית' לא מתוחם והוא לא חולף עם הזמן. הוא הופך לחלק מאיתנו. זוכרת את עצמי מתרסקת ונאספת ושוב מתרסקת שואלת מלא שאלות, כועסת, עצובה ובעיקר משתבללת אנשים לא יודעים מה להגיד אומרים ומצטערים. חלקם מתרחקים וחלקם מתייצבים … המשך לקרוא מוקדש לשרונה
6.6.2017 אורי שלי אמור היה לחגוג בר מצווה מחר. בר מצווה. לא נתפס. פשוט לא. הייתי אמורה להיות על גג העולם, נרגשת, מארגנת, מחוייכת, סידורים אחרונים, מקרקרת סביבו, מפיקה לו מסיבה מושלמת...סרטון מלא מלא בזכרונות. מתכננת טיול בר מצווה. נרגשת. שמחה. גאה. מודה. מוצפת באור. במקום זה, עוד פוסט. מכתב שלעולם לא יגיע ליעדו. הזכרונות … המשך לקרוא מסיבת בר מצווה בשמיים… אורי שלנו 6.6.2017
נר ראשון של חנוכה. חנוכה. חג האורים. חג של ילדים. נרות צבעוניים מרצדים בתוך חנוכייה מקושטת. סופגניות עם ריבה ולביבות משומנות. סביבונים צבעוניים ומטבעות שוקולד. חנוכה עבורי זה החג של אורי. אורי בדיוק כמו שמו ילד של אור, התאהב בסביבונים מהרגע הראשון והפך אותם ל'חפץ המעבר' הייחודי שלו. תמיד החזיק סביבון ביד. היה … המשך לקרוא הסביבונים של אורי
מעברים בחיים- הבלוג של רוית 