היום הזה בשנה. הכל נעצר. הלב מפרפר מכאבים.
כל שנה מגיע יום האזכרה אשר מכה בנו מחדש.
שבע עשרה שנה של מעברים בין חיים למוות. בין שמחה לעצב. בין לב מרוסק שאף פעם לא יהיה שלם ומלא.
אני תמיד משתפת שהזמן לא עושה את שלו. הזמן רק מלמד אותנו לחיות ללא איבר בגוף. מעין נכות אינסופית בלב שחסר לו ילד מתוק שרק רצה לחיות. הורים שרק רצו למצוא פתרון ותרופת פלא שתאריך את חייו. הורים הנאחזים בשברי זכרונות.
שבע עשרה שנה של חלומות מרוסקים. של געגועים. של תמונות דהויות של ילד בן שנתיים וקצת, חייכן ויפיפה שמביט אלינו ומזכיר לנו שיש מוות בחיים האלו. מוות של ילדים.
אוֹרִי אהוב. זה הזמן בשנה שמזכיר לכולנו כמה החיים שבריריים. הזמן שאתה רוצה לאחוז חזק בילדים שלך ולא לתת להם ללכת. להסניף אותם עוד קצת.
אי אפשר להסביר את הכאב התמידי שלי בלב ולא את החוסר העצום שאתה לא איתנו. היית צריך להיות עכשיו בן 19 וקצת. בצבא. לא יכולה לדמיין אותך בחור בן 19 עם מדים. לעד אתה אוֹרִי המתוק והקסום שלי. ילד שמוכר היום לעוד עשרות אלפי אנשים בארץ ובעולם. הילד עם הסביבונים. ה'סביבון של אוֹרִי' שמשמח עשרות אלפי אנשים ומפיץ אור והרבה אהבה בעולם של כאב.
האמהות שלי מתחלקת לשניים. לפני אוֹרִי ואחרי אוֹרִי. לפני: אמא אופטימית ותמימה. לא חשבתי בכלל על מוות. אחרי:אמא חרדתית שהתמימות שלה נקברה יחד אתך. אז מחר נעלה לקבר שלך שהוא צבעוני ומלא צמחייה וסביבונים צבעוניים. נביא לך עוד סביבון מזכוכית שאיציק היקר הכין עבורך.
אוֹרִי שלי אתה אור ענק בחיי. אתה מאיר אותם אפילו במותך. בזכותך אני מאירה חיי אחרים ואתה האור שלא כבה אפילו במותך. אור המראה לי את הדרך וניתב אותי לעשייה משמעותית בחיי. אם חיפשתי משמעות בחיי- מצאתי.
תשמור עלינו מלאך מתוק. תמשיך להאיר את חיי ברגעי חושך. להרים אותי מתהום חשוכה שרע לי. לשמור על האחים המדהימים שלך ולהמשיך להפיץ שמחה בקרב עשרות אלפי אנשים.
אתה חסר. חסר לנו מאד. אתה איתנו בלב. בכל חוויה וזכרון חדש אני מהרהרת ומתערערת מה היה אילו היית כאן. אין לי ממש תשובות ל'למה הלכת בטרם עת'. אין לי תשובות להרבה שאלות שנשארו תלויות עם מותך, אבל יש לי דרך ברורה שהותרת לי ואני ממשיכה לצעוד בה.
אז מחר נעלה לקברך בחלקת ילדים שהיא המקום הכי עצוב בעולם. נהיה שם
יחד כולנו המשפחה ונזכר במתיקות האינסופית שלך.
תחבקו את הקרובים שלכם. תסלחו לאהובים שלכם. תסניפו את הילדים שלכם
כי הם הדבר הכי חשוב בעולם.
אוהבת אותך עד אין סוף. אמא.
מעברים בחיים- הבלוג של רוית 