שש עשרה מלאו לנער… והוא לא כאן

 שש עשרה מלאו לנער שלי והוא לא כאן

שש עשרה מלאו לנער והוא מרחף לו אי שם על ענן.

שש עשרה מלאו לנער והוא לא הספיק הרבה בחייו הקצרים, אבל הותיר אחריו אור גדול אשר נוגע באלפי אנשים.

 שש עשרה מלאו לנער ובמקום מסיבה ענקית אנחנו נמצאים בבית קברות. דומייה אכזרית של ציוץ ציפורים מעין מערבולת של טבע דומם, ציורי ומקושט. חלקת הילדים זה המקום הכי עצוב בעולם.

שש עשרה מלאו לנער ועיניי מתמלאות דמעות של כאב, געגוע ופספוס. דמעות של אמא שחלק מעולמה חסר. חלק מליבה נדם. איבר בגופה ובנשמתה כבר שנים לא מתפקד

ואז אני שומעת בכי חזק ואחיך בן שמונה חודשים שהתעורר ברכב וקול חיים מנפץ את הדממה החונקת בבית הקברות.    תזכורת לחיים אשר המשיכו בלעדייך. אורי שלי נסיך קטן. שש עשרה כבר לא ימלאו לנער למרות שבחלומות שלי הכל אפשרי. בעולמות שאתה מרחף אתה חסר גיל לעד ונצחי. ילד של אהבה. שמש וכחול של ים. ילד שהפך את חיינו בחייו ולאחר מותו.

החיים ממשיכים והחיים חזקים והחיים איתך היו קצרים ומופלאים. כל תמונה מזכירה כמה שובה לב היית, שמח ומאושר.      אני בטוחה שאתה חוגג שם למעלה עם חבורת המלאכים. אנחנו כאן מתגעגעים כל שנה יותר. נאחזים בזכרונות. אתה איתנו בכל שלב, בכל רגע, בכל מעבר. אורי מתוק יומהולדת שמח ילד שלי מבטיחה לך שאני בוחרת בחיים כל יום מחדש ואתה לצידי ברגעים קשים וברגעים שמחים.

אוהבת עד אינסוף

אמא