ואז נפתחה הדלת – חלק ב

תזכורת קצרה למה שעבר עלי במעלית

 

עד רגע זה שמרתי על איפוק ואפילו הייתי משועשעת למדיי מהסיטואציה. הבחורה התקרבה באיטיות לעבר הבחור המיוזע, היא אחזה את החפץ הכהה בחוזקה, ידיה רעדו והיא הביטה לכל עבר לראות אם מישהו מתכנן לעשות מעשה טיפשי וביקשה מכולם בקול גבוה וצווחני:"לא לזוז!". ניסיתי לאבחן את המצב ההזוי אליו נקלעתי ואז לפתע הפלאפון שלי צילצל. באופן אוטומטי התכוונתי לענות, אך המפוחדת צווחה בהולנדית: "לא לענות!". 'אלוהים שבשמיים' איך אני נקלעת למצבים כאלו ועוד בהולנד השקטה. הבטתי בחבורת הגברים שלא פצתה פה ונראו יותר מפוחדים ממני. כנראה משהו בישראליות שלנו מכין אותנו למצבים הזויים בחיים. בכל מקרה המיוזע אחז את התיק יותר צמוד אליו ונראה שאין מצב שהוא מתכוון .לשחרר ממנו בדקות הקרובות

השדופה התחילה לצרוח בקולי קולות לעזרה והבחורה התקרבה אליה וסימנה לה לשתוק. מילמלתי לעצמי מה אני עושה עכשיו והאם יש מצב שבאמת היא מחזיקה חפץ מסוכן ומה לעזאזל יש בתיק הזה שהיא מוכנה לסכן את כולנו?

רצו לי בראש מלא סיטואציות מסרטי מתח ולכמה רגעים אפילו האמנתי שאני מסוגלת ליישם אותם. למשל להיות מעיין מגשרת אמיצה בין הצדדים או לתקוף את החרדתית ולחטוף ממנה את החפץ הלא ברור שהיא אוחזת או אולי היא בכלל מחזיקה איזה צעצוע וסתם מנסה להפחיד אותנו. אני צריכה להפסיק לראות סדרות מתח ב'נטפליקס'. ניסיתי להחליף מבטים עם חבורת הגברים ההולנדים שעמדו או יותר נכון קפאו על מקומם ולדעתי הם אפילו לא עיפעפו… נו באמת קצת עזות רוח היתה עוזרת כאן עכשיו!. ניסיתי לתכנן מזימות, אך במהרה התייאשתי כי הבנתי שמהם לא תבוא הישועה המיוחלת. טקטיקה מטופשת נוספת היתה לעלות חיוך על פניי כאילו הכל בעצם בדיחה או מתיחה ממש לא מצחיקה, אבל בסדר 'עבדתם עלינו'. החיוך שלי העלה מבטי זעם מצד החרדתית והחלטתי להסירו במיידי ולהשפיל מבט. טוב עוד שנייה תגיע משטרה, משמר החופים או הגבינות ומישהו כבר ייחלץ אותנו מהחרדתית ההזוייה הזאת.

שתקתי וחיכיתי בקוצר רוח להתפתחויות ולתגובות הבחור עם התיק. מה אתה מחזיק שם? סמים? יהלומים? זהב טהור? מלכודות עכברים…? יאללה תשחרר את התיק ונסגור עניין. הבחור לא נראה כאילו הוא מתכוון לשחרר משהו מידיו שהפכו לאדומות- סגולות מהאחיזה החזקה בתיק. בשלב זה ברגע שהבנתי ש'מקגייוור' לא יופיע לו לפתע ואני כנראה יותר פחדנית מהדימיון הפרוע שלי כל מה שנותר לי הוא להמתין ולתרגל נשימות שלמדתי ביוגה. אף אחד לא זז. הגברים קפאו, הקשישות נשמו בכבדות, השדופה המשיכה לצווח מדיי פעם, החרדתית המשיכה לאיים והמיוזע הפך למיוזע יותר. ואז 'תודה לאל' הבחנתי במטושטש במספר אנשים אשר מתקרבים לדלת וצורחים כל מיני פקודות בהולנדית. למה לעזאזל לא יכלתי להתמיד במספר שיעורי הולנדית? תמיד אני חייבת לפרוש בשיא? זה יכל להיות מאד מועיל ברגעים אלו. הם המשיכו לצווח פקודות והחרדתית לתדהמתי ענתה להם במעין שלווה ורוגע לא ברורים בכלל בשביל 'שודדת מסוכנת'. היא ענתה ושאלה והם צווחו וענו והאוויר במעלית הלך והצטמצם. איך היה מתאים לי ג'וינט עכשיו.

לא נראה לי שזה עומד להסתיים בקרוב. חם לי ובעצם קר לי ואין לי מקום במעלית הקטנה הזאת. כמעט העזתי לבקש שיתרגמו לי מה קורה שם בחוץ, אבל נראה לי שההולנדים הדביקו אותי בפחד וקפאתי לי במקומי והגרון שלי היה יבש. אין מנוס מלהמתין. אולי למלמל קצת תהילים? זה בטוח עומד להסתיים בקרוב בכל זאת אנו בלב העיר, אמסטרדם השקטה. משטרה מאורגנת. מי יתעסק איתנו עכשיו?

ואז אני מתחילה לשמוע מהומה והתקהלות ליד דלת המעלית. טוב זה עומד להסתיים.

בחור עם קול גבוה וחזק התחיל לדבר עם החרדתית. כמובן לא הבנתי כלום וחבריי למעלית נראו קשובים ומרותקים לשיחה. החרדתית להפתעתי ענתה לו בשלווה ורוגע אשר כלל לא תואמים לדמותה הנוירוטית. ואז אני שומעת את המילה

הקסומה 'קאט'. את זה אני כבר מבינה. מילה אוניברסלית קצרה ופשוטה אשר כל ילד מבין. ברגע שמילת הקסם נאמרה כל חבריי התחילו לדבר ביניהם בחביבות כאילו דבר לא קרה וחייהם לא היו בסכנה ממשית עד רגע זה. ניסיתי לחזור לנשימה סדירה ולהבין שלמעשה ואין לי מושג איך, אבל כנראה השתחלתי בטעות לסצנה בסרט. תמיד חלמתי להיות שחקנית והחלום נגנז בגיל צעיר. אפילו כתבתי על זה פוסט משחרר אז אפשר להגיד שעברתי למעשה תיקון מהמם במעלית… החיים לעיתיפ מזמנים לנו את החלומות שלנו בהפתעה.

החיים הם סרט אחד ארוך שאתה יכול לבחור להיות ה'שחקן הראשי' ולפעמים אתה ללא שליטה ונמצא בתפקיד ניצב.

מסכימים?

 

נקנח בהמלצות:

,על השוק טן קאטה מרקט כתבתי כבר בבלוג- כך זאת תזכורת לחובבי השווקים. זה השוק האהוב עלי בעיר, שוק קטן למדיי זול ולא תיירותי הוא נמצא על רחוב קינקרסטראט החביב שגם מלא במציאות וקניות שוות וכמובן צמוד אליו מתחם האוכל דה הלן השוקק חיים במתחמי אוכל וגם חנויות מגניבות

מה שגיליתי בשוק לאחרונה זה דוכן אוכל ויטנאמי קטן המוכר אוכל מופלא- מעין פנקייקים ויטנאמים וכל מיני שילובים מעניינים בכל מקרה שווה ביקור

בנוסף  בסוף השוק יש דוכן המוכר מאפים ולחמים וגם חלות בסופש. יש גם דוכנים אשר מוכרים חומוסים בטעמים, עלי גפן   ומגוון זיתים בשילובים מעניינים. שווה ביקור. שווקים מומלצים נוספים. אמסטרדם המלצות קולינריות נוספות

עד הפעם הבאה ומבטיחה לא להעלם מהמסך יותר מדיי

שלכם

רוית