מזמן לא קשקשתי על הקיר הוירטואלי הלבן שלי. למדתי שאין תירוצים רק בחירות והחלטות – אז כנראה שהיו לי דברים יותר טובים לעשות. באחת הריצות האחרונות, התגבשו מספר תובנות אשר למדתי בשנים האחרונות – הגיע זמן שיתוף.
תובנות. תובנות. תובנות.
1. חסכנות. להולנדים יש פרשנות אחרת למילה חסכנות. אני יודעת שחלק מגדירים זאת קמצנות, אבל באמת הם מסתכלים אחרת על כסף, צרכנות, מותגים, בזבזנות. כן, קיימות נקודות מדאיגות בנושא ולפעמים אני מוכנה להרוג בשביל לקבל עוד מפית! מפית נייר! (מפרידים אותן אחת אחת) או מופתעת מחדש מדלות האירוח ההולנדי, או פרצופים חמוצים שמבקשים לטעום גלידה לפני שבוחרים. מקבלת באהבה- זה עניין תרבותי. היסטורי. שורשי- פוריטני והאמת טחנו על זה מספיק מכל כיוון.
2. לאכול כריך עם סכין ומזלג. תופעה שטרם הצלחתי לפענח. עדיין תחת צפייה. השתוממות. בהייה. זה הורס את כל הכיף בבליסה. שלא נדבר על פלאפל…ניסיתי פעם או פעמיים לתקוף כריך עם סכין ומזלג. הרגתי את הכריך- זה לא עובד ולא טעים. בדוק.
3. ישירות. נכון שאומרים שהישראלים ישירים? אז גיליתי שיש לנו בנידודים בלונדינים. ההולנדים- ישירים אך מדובר בישירות אלגנטית ולא בוטה מדיי או חודרנית. הם בהחלט אומרים את דעתם, בצורה עניינית, ללא הרבה התלהמות, פאתוס ונפנופי ידיים. הכל יותר פשוט, פוריטני- ולעיתים קר. התחלתי לאמץ. בגלל שאני מלאה בפאתוס הזורם אצלי בד.נ.א אצלי- זה לא ממש עובד. מומלץ לנסות או לתרגל בבית.
4. רגשנות. בהמשך לתובנה 3- מגיעה תובנה 4. ההולנדים לא מתרגשים מהרבה דברים שאותי מקפיצים כישראלית, כאמא, כעובדת וכאדם קצת חרדתי. אז או שאנחנו הישראלים סופר רגשניים (דא?!) או שהם יותר מדיי קרים? לא אוהבת הכללות ותיוגים אז למען הסדר הטוב בוא נסכם כך: האוויר הקר גורם לך להיות יותר אדיש. קפוא קצת בתגובות. ההולנדים יותר סגורים. פחות רגשניים. יכולים לספר את הדברים הכי מחרידים בצורה מאד עניינית וריאלית. אז אולי אנחנו פשוט קצת היסטריים ואובר מתרגשים? לא יודעת – קשה לי להשתנות אחרי גיל 40. ניסיתי – זה לא עובד.
5. שעת ריצה. לכל אוהבי הריצה- תתחילו בבקשה לקנא. לכם יש שמש. אנחנו לא מזיעים. נכון שבחורף קר לנו לרוץ (אך אפשרי!)
ונכון שיש לי בגדי ריצה שבארץ הולכים איתם לחרמון.
ונכון שיש לי בגדי ריצה שבארץ הולכים איתם לחרמון.
באביב ובקיץ לעומת זאת- לא מזיעים ויכולים לרוץ מארבע בבוקר (יש אור!) עד עשר בלילה. מושלם! התמונה למטה צולמה קרוב לתשע בלילה בוונדל פארק. נה נה נה.
6. שש בערב ערב ארוחת ערב. לא ברור. לא מצליחה ליישם. לא מעניין אותי שזה יותר בריא לאכול מוקדם. זה לא עובד ואפילו מלחיץ.
אצלנו בראש ובבטן זה עוד נחשב אחה"צ.
אצלנו בראש ובבטן זה עוד נחשב אחה"צ.
7. לא מצפצפת. הידעתם? שאם מצפצפים סתם ללא סיבה (רכב) אפשר לקבל קנס של 360 יורו???
תובנה: לא סתם שקטים, אדיבים ומכבדים את החוק כאן. אני מודה שלעיתים היד רועדת לי שאני עומדת בשקט מאחורי רכב של הולנדי חביב שהחליט לפרוק את שקיות הסופר אחת….אחרי…..השנייה….ואני ממתינה והנמשים שלי מתחילים לרעוד ולפעמים היד ללא שליטה לוחצת על הצופר. רק אומרת שיש קנס לא מבוטל– אז לכל הבאים לביקור בבקשה ליישם.
8.רעבים אחרי 21:00 בערב. התובנה הזאת מוקדשת לבחורה
בשם ע. שאתגרה אותי לפני יומיים מתוך ייאוש גדול.
אמסטרדם עיר שוקקת וצבעונית. תיירותית. מלאה ב…ה כ ל.
אחרי 21 בערב או יותר נכון 22 בערב תנסו למצוא כאן משהו לאכול- סגור! אכזרי! לא ברור!
המטבח סגור. אפשר לאכול פיצה. שאוורמה וצ'יפס. לדפוק את הראש עד כלות עם אלכוהול וסמים, ג'אנק אפשרי למצוא, אבל השאר סגור. זה מבאס ורק מעלה את חינה של ישראל ות"א המהרסת שהכל פתוח 24/7. הם לא רעבים שהם שותים? אם שותים לא אוכלים? מאיפה זה מגיע? פליז שמישהו יעשה משהו בנידון. שולחת את האתגר לאמסטרדמים – אשמח לקבל שמות של מקומות שווים- ברים/ מסעדות הפתוחים אחרי 21:00. יש אנשים. יש תיירים. שלוש אמהות רעבות אשר בסך הכל רצו ל'קרוע את העיר' ואחרי סיבובים נואשים הלכו אישה אישה לביתה. רעבה ועייפה. עצוב לא?
9. 'ידה ידה ידה'. עוד מכנה משותף ונפלא. ההולנדים בדיוק כמו הישראלים- אוהבים להתלונן. זה מעין קטע כזה. להתלונן שחם. להתלונן שקר. להתלונן על מזג האוויר- זה בכלל מושרש חזק ונושא נפלא לשיחה שאין מה להגיד. כישראלית גאה- בואו נודה אנחנו אוהבים להתלונן על הכל. כאלו אנחנו- חמים. ישירים. עצבנים. מהממים (מהרסים!) זה נפלא לגלות את זה ולעשות
yada yada יחד. שלום עולמי ואחוות עמים. שבת שלום!
***לא לשכוח להציץ ההמלצות הכי שוות למבקר באמסטרדם: אוכל. אלכוהול .שופינג ועוד***
מעברים בחיים- הבלוג של רוית 
אהבתי.
אהבתיאהבתי
אהבתי.
אהבתיאהבתי