יושבת מול דף ריק. מנסה להקיז מילים, אותיות, סיפורים, מחשבות, רעיונות.  
הדף נותר ריק. לא מתמלא. בלק- אאוט. על מה רציתי לכתוב?
לנבור בסיפור מהעבר? יש מלא. אולי לכתוב על המעבר? המלצות? על החיים כאן? על מה שחוויתי שלשום? רציתי לכתוב על שינוי. שוב על הולנד? אולי על טיול שעשינו?

הדף ריק. לא מתמלא. בלק-אאוט.


האותיות נאבקות איתי. לא מתחברות להן לכדי רעיון קוהרנטי.
אני בוהה בדף. הדף בוהה בי חזרה. בוהק בלובנו. זה צורם.
שקט. שקט יצירתי. אכזרי.
טוב זה יגיע. הרעיון יפציע. מחר. אין לחץ בהולנד.
פותחת את המחשב למחרת בבוקר ומנסה לכתוב.
שוב המקלדת אינה משתפת פעולה. הרעיון נמרח. נמרח ונמרח. אני מוחקת את הכל.
זה לא טוב. זה לא מספיק טוב.
הדף ריק. לא מתמלא. המוח לא מייצר רעיונות. מבקש שקט.
תמיד הראש מלא רעיונות ועכשיו טוווווו (ארוך!). אין תדר. אין רעיון. אין אפילו קצה של רעיון.
סוגרת בעצבים את המחשב. בפעם אחרת. זה יגיע. אין לחץ בהולנד…
מהרהרת במונח:'בלק-אאוט' – בעברית זה נקרא: 'חשכון, איבוד זכרון רגעי'.  איך בשפה העברית תמיד הכל נשמע יותר טראגי… בכל מקרה החלטתי לנתח את המונח בצורה הרבה יותר אופטימית: אתה בעצם מוציא את החושך החוצה.
את החושך מבפנים- סוג של ניקוי, אוטו-קליניק. תודו שזה נשמע אחרת. סוג של הקלה.
לכתוב. לכתוב. לכתוב. אני אוהבת לכתוב. אוהבת לדבר. אוהבת להביע. אוהבת להתבטא.
אוהבת לקרוא. אוהבת לשתף. אוהבת להחשף. אוהבת להרגיש. אוהבת להתרגש. מישהו כאן אמר 'אוהבת'?
 
הכתיבה מקלפת. מקפלת. מותירה אותי חשופה. בתור 'שבלולית וותיקה' זה עושה לי טוב. ברוב המקרים.
לא תמיד קל לכתוב על החיים האישיים, אך אני מוצאת את זה גם מרפא. מחסן. מנקה ולעיתים גם מעמיס, אבל אז לפחות אני יודעת במה להתמקד. מה לא פתור שם.
אז אחרי החשכון מגיע האור. בכל מקרה ככה אומרים. מזל שאוטוטו חנוכה – יש משהו סמלי בהדלקת נרות שבדיוק מדבר על זה.
הסבר שממש התחברתי על משמעות החג לפי תורת הקבלה (הרב שאול יודקביץ'): "בחנוכה אנו מקבלים את הכוח ליצור נסים למשך כל השנה, וכן להתחבר מחדש עם מקור זרימת השפע של אנרגיית החיים, עם בריאות, הצלחה, ביטחון והמשכיות.
מכאן, שהחנוכייה שאנו מדליקים אינה לזכר האירועים והנסים ההיסטוריים או הלאומיים, אלא נועדה לעזור לנו להתחבר לאור הרוחני שמתגלה באותם הימים. באמצעות הכוונות שבמהלך ההדלקה ובאמצעות הנרות הגשמיים, אנו מתחברים ישירות לשפע הרוחני שזמין למשיכה.
מסירות הנפש שגילו המכבים בניצחון של מעטים מול רבים לא אבדה. הכוח שהתגלה להם זמין גם עבורנו בזמן הדלקת הנרות, והוא נועד לאפשר לנו לנצח במלחמות האישיות שלנו, שדורשות הרבה מסירות נפש, התמדה ואמונה ללא גבול. כוחות אלה יש בהם כדי ליצור עבורנו נסים ונפלאות בתחום הפרנסה, הרפואה, מערכות היחסים וההתפתחות האישית, והשימוש בהם הוא שעושה את ההבדל בין חיים מלאי סיפוק 
והנאה לבין חיים שבהם אנו צופים מהצד כשהשנים חולפות לידנו ועוברות אותנו.
על פי חכמת הקבלה, הנר משמש כגשר בין העולמות הרוחני והגשמי. כאשר אנחנו רוצים להתחבר לכוח רוחני מופשט שאין לנו דרך לקלוט אותו בחמשת החושים שלנו, הדרך הקלה ביותר היא הדלקת נר: נר שבת וחג מחבר אותנו לאור הרוחני של הזמן שאינו ניתן לתפישת החושים; נר נשמה מחבר אותנו לנשמתו של הנפטר שאין לה ביטוי גשמי; נר של מדיטציה נועד לחבר אותנו לתדרים רוחניים שאין לנו דרך גשמית להתחבר אליהם. הדלקת נרות בחדר מחברת אותו לתדר אחר – מסתורי, מיסטי, 
רומנטי, שונה."



התחלתי בבלקאאוט – סיימתי באור. יום מואר לכולנו וחג חנוכה שמח.

 
 
 
 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s