חשפתי בגדול את חגיגות ה 40 שלי. חייבת לסכם אותן בכמה מילים. 
בגלל שמתוכנן עוד קינוח קטן אחרון אז נקרא לזה 'סיכום מחצית' או יותר נכון: 40 זה ה 20 החדש שנמצאים ב'ארובה' בקריביים. 

כן. כן. לפני שהחלו החגיגות הכרזתי רשמית שאני שרויה ב'משבר ה 40' לא יודעת אם זה בגלל 
שאני מושפעת, אבל בהחלט הרגשתי שאני בסוג של 'משברון ביניים'. החגיגות התחילו עם המשפחה 
בן זוגי והילדים פינקו אותי וחגגנו לבד ועם חברים קרובים. היה כיף ומאד מרגש. 

ההתרגשות החלה שהתחלתי לארוז ל'ארובה' יעד קסום בדרום הקריביים קרוב לוונצואלה, שם השמש זורחת והשמיים כחולים באופן תמידי. הם כחול- טורקיז ועוד חמישים גוונים של כחול , חול לבן- לבן והשוס: אלכוהול חופשי. הסלוגן של האי: 'one happy island' משפט אחד הממצה את כל מה שהאי מציע.  

ארזנו מזוודה עם הרבה בגדי קיץ, בגד ים, משקפי שמש וקרם הגנה (אני הייתי בצבע של החול הלבן). 
הוריי המהממים הגיעו במיוחד מישראל לשמור על הזאטוטים – נפרדנו זאת הפעם הראשונה
לשמונה ימים!!! לא פשוט, אבל חלף בשלום (לא נרשם שום משבר בצד הילדים).
עלינו על הטיסה ונחתנו באי הקסום הזה. 

שהינו במלון שה'כל כלול' אשר בדר"כ מרתיע אותי, זה לעיתים מעיד על אוכל פחות טוב וגם אלכוהול לא ממש איכותי. אז כאן זה לא עובד ככה: אלכוהול משובח חופשי כל היום (מ 10:00 בבוקר…ועוד בר מצוייד בחדר), אוכל ממש איכותי- כה איכותי כשמצאנו את עצמנו נגררים לאכול (בלית ברירה!) שלוש פעמים ביום.

לאחר יומיים כשהבנו שאנחנו צריכים להשאר עם בגדי ים, ניסינו לצמצם את כמות הביקורים או כמות העמסת הצלחות – מודה שללא הצלחה רבה. 'אם שותים- אוכלים לא?' אחרת אתה ממש מטושטש – אולי זה לא מדוייק, אבל זה משפט שעבד יפה בחופשה. 

החופשה כללה: ה ר ב ה אלכוהול. כל טיול או שייט כולל שתייה חופשית – ועוד מדגישים שהדגים נראים צבעוניים יותר אחרי ששותים (עלי זה בהחלט השפיע). היינו מוקפים בהרבה אמריקאים כבדי משקל – מה שכן קצת השפיע על הארוחות ודירבן אותי לרוץ עם האנגאובר על החוף בבוקר כמעט כל יום.
יציאות כל ערב – לשתות, לרקוד או לקשקש עם זרים שתויים כמונו. כולם מחייכים כל הזמן מה שגורם לך למתוח באופן תמידי את זוויות הפה – וזה גם עושה טוב לעור הפנים. רוב הנופשים פשוט מטגנים את עצמם בשעות היום ומדיי פעם נגררים באיטיות לאחד הברים למלא שוב את הכוס או הכד במקרה של האמריקאים – הכל אצלם אקסטרא אקסטרא לארג': 'קוסקו לייק' למי שמכיר. 

בקיצור: בזכות בן זוגי היקר והוריי הגשמתי חלום – לשרוץ בקריביים 'בטן-גב-צד' בגיל 40 וחזרתי הביתה מחוייכת עם ארבעים גוונים של אדום. אני מבטיחה לשתף בקינוח האחרון – אחרון של חגיגות ה 40 ולהתפנות לתכנן את השנה הקרובה. 

קצת תמונות למי שפספס: 

 

 

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s