חזרנו משבועיים מרתקים באזור ה'אלפים הברניים' במרכז שוויץ. כאשר שוהים הרבה זמן גבוה גבוה, מלבד הנופים המשכרים אשר עוטפים אותך מכל עבר והלבן הנצחי המסנוור, מרגישים ומסניפים אוויר נקי, צח וטהור. קצת התפייטתי, אבל באמת הטבע אילץ אותי לעצור ולהיות בשקט, 'לא להפריע' ולהתבונן פנימה. אפשר גם להאשים את 'דלילות האוויר' בגובה הזה, לכן קחו בבקשה בערבון מוגבל את שלל ה'תובנות הלבנות' שהחלטתי לרשום לקראת שנת 2014:

  • אוממממממ. נשימות. עברנו שנה בהחלט מאתגרת ואני עדיין מרגישה מאותגרת, בעיצומו של המסע. מזכירה לעצמי להתמקד בטוב שחווינו, לתחם את הקשיים וללמוד מהם.

       בוטום ליין: מודה על ההזדמנות הנפלאה שקיבלנו: לחוות, להתפתח וללמוד.(להתלונן זה בזבוז אנרגיה- והכי נורא זה 

       ממכר!!!).  

  • החיים הם מעבר אחד גדול. ישנן הרבה עצירות, מקומות נפלאים לעבור, גם מקומות חשוכים, עליות ירידות, מהמורות ולא מעט 'פיצוציות' בדרך. מזכירה לעצמי שהמעבר הזה דינמי, כל הזמן בתנועתיות, גם אם זה מרגיש תקוע זה זמני. וזה בדוק!  
  • להתמקד במשפחה – זה מקור הכוח. (וזאת לא תובנה חדשה…) 
  • לא הכל דטרמיניסטי. תכל'ס אין לנו באמת שליטה על כלום. ככל שננסה לשלוט יותר על כל פרט ופרט אנחנו רק מותשים ונחלשים. תחושת השחרור נפלאה – רק צריכה להתאמן בה יותר. 
  • לעשות רק מה שאני אוהבת. לא להתפשר בגלל שאין ברירה, תמיד יש ברירה ובחירה. השאלה איך אני בוחרת להתמודד עם המצב. 
  • לזכור ש'ציפיות' שייכות לכלי מיטה ולהפסיק לצפות מאחרים. אם אני עדיין מתאכזבת להסתכל פנימה ולהתבונן. 
  • לא לפחד משינויים
  • להמשיך לטייל ברחבי אירופה כל עוד אנחנו גרים כאן 
  • ל'הרוג' את תחושת ה'לא נעים' לי. להגיד 'כן' אוטומטית לפעמים זה יותר גרוע מלהגיד 'לא'. 
  • לסלוח לעצמי ולאחרים 
  • יש לי באמת זמן להכל –  אם אני באמת רוצה את זה.
  • לצחוק יותר – זה בהחלט מרפא הכל (גם לבכות…) 
  • להגשים חלומות… גם אם החלומות נראים רחוקים. זה אפשרי או לפחות אני יודעת שניסיתי. חלום ראשון נרקם לו ומתחיל להתגלגל החוצה – מבטיחה לספר על כך בקרוב. 
  • גם אם אני נורא נורא רוצה משהו, ממוקדת בו, מנסה לעשות הכל על מנת שזה יקרה … קיים סיכוי שזה פשוט לא יקרה. זה נשמע פשוט וקל לביצוע, זה לא פשוט בכלל! תחושת ה'מגיע לי' מזמן נכחדה, אבל אני לא מפסיקה להאמין ולשמור על אופטימיות. נשמע קצת עמום אני יודעת. יש בכל זאת כמה דברים שאני בוחרת להשאיר מחוץ לסייבר. 
  • להפסיק לפעול מתוך אגו – 'איטס קילינג מי'! 
  • להיות בנתינה – זה ממלא מצברים 
  • ככל שאני מדוייקת יותר עם עצמי והסביבה – יש לי פחות כאבי בטן. 

את הגלויה הזאת מצאתי בחנות עיצוב מקסימה בלוצרן, ותליתי אותה בבית על המקרר.   
מבחינתי, הטקסט ממצה את ה'אני מאמין' שלי בחיים.  





מקדישה לכם בהרבה אהבה טראק המעלה אצלי את מפלס האנרגייה בגוף
(במיוחד בזמן ריצה) 

 

                                       Klingande – Jubel

<span dir=rtl>תגובה אחת ל“תובנות לבנות.”</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s